בני 65 ומעלה
11.2% התמודדו עם בעיה בנושא מקום העבודה
כמה מאיתנו נתקלים בבעיות משפטיות? למי אנחנו פונים לעזרה? וכמה המערכת המשפטית באמת נגישה לציבור?
2,032 תושבות ותושבים ענו על כך בסקר הארצי של 2023. הנה מה שגילינו.
מתוך 2,032 המשיבים לסקר, יותר משני שלישים חוו לפחות בעיה משפטית אחת.
כל ריבוע מייצג 1% מהאוכלוסייה. הריבועים הצבועים — מי שחווה לפחות בעיה אחת.
שכיחות הבעיות לפי 12 קטגוריות.
מי שחווה בעיה — חווה לרוב יותר מאחת.
גם אם הבעיה שלנו היא משפטית במהותה, רובנו לא תופסים אותה ככזו. בפרק זה נראה איך אנשים מתארים את הבעיה שלהם, מה ההשלכות שלה, ומה הם רוצים להשיג.
מתוך 1,404 משיבים שבחרו בעיה להעמקה — רק חלק קטן רואים אותה כבעיה 'משפטית'. רובם מתארים אותה אחרת: בירוקרטית, כלכלית, או אפילו 'מזל רע'.
ניתן היה לסמן יותר מתשובה אחת. רק 210 משיבים בחרו ב"בעיה משפטית".
לבעיה משפטית יש מחיר — לא רק כלכלי. מבין 1,404 המשיבים, הרבה דיווחו על השפעות על בריאות, לחץ, יחסים ופרנסה.
כשמתמודדים עם בעיה — מה המטרה? כסף? הכרה? שינוי של החלטה? מתוך 760 משיבים שפירטו מה רצו להשיג.
לא כל הבעיות טריות. חלק מהמשיבים מתמודדים עם בעיה שהחלה לפני שנים רבות — סימן שלבעיות משפטיות יש נטייה להימשך לאורך זמן.
כשאנשים נתקלים בבעיה — לאן הם פונים? האם הם בכלל מחפשים עזרה? ואת מי הם מוצאים בקצה הקו?
מתוך 1,404 משיבים, רוב חיפשו עזרה ממקור כלשהו — אבל רק חלק הצליחו למצוא אותה בפועל.
כ-88.0% ניסו לקבל עזרה מלפחות מקור אחד. רק 57.3% הצליחו בפועל.
עשרה סוגי מקורות סיוע — מחיפוש באינטרנט ועד עורכי דין. הגרף מראה איזה אחוז מהמשיבים הצליחו להיעזר בכל אחד מהם.
האם הייתם ממליצים לאחרים להיעזר באותו מקור סיוע? 697 משיבים שהצליחו להיעזר ענו על כך ביחס למקור הסיוע העיקרי שלהם.
הסיבות שמשיבים נתנו לכך שלא ניסו לקבל עזרה. חוסר אמון ביעילות, חוסר ידיעה על מקורות סיוע, והערכה של עלות וזמן — כולם משחקים תפקיד.
כשהבעיה לא נפתרת מעצמה — האם פונים לבית משפט? למשטרה? לגורם ממשלתי? או שמעדיפים לדבר ישירות עם הצד השני?
קצת יותר מחצי מהמשיבים (63.8%) פתחו או היו מעורבים בתהליך כלשהו כדי לנסות לפתור את הבעיה. השאר לא עשו דבר פורמלי.
מתוך 1,404 משיבים עם בעיה, 896 יזמו תהליך כלשהו, ו-508 לא נקטו בצעד פורמלי.
הסוג הנפוץ ביותר הוא פשוט — פנייה ישירה לצד השני. בית משפט ומשטרה מופיעים רק במיעוט מהמקרים.
מבין 508 המשיבים שניהלו תהליך, כמחצית עשו זאת (לפחות באופן חלקי) דרך האינטרנט — הגשת טפסים, שליחת ראיות וכדומה.
בסוף התהליך — האם הבעיה נפתרה? האם הרגשה שהיה הוגן? וכמה זה עלה, בכסף וביחס למאמץ?
מתוך 1,404 משיבים: רק 40% אמרו שהבעיה נפתרה. רבים אחרים ויתרו, ומעל רבע עדיין מתמודדים.
בקרב 822 משיבים שהבעיה שלהם הסתיימה — כמחצית הרגישו שהתוצאה הייתה הוגנת, וחלק דומה חשו שהתהליך היה הוגן.
גם בעיות שנראות פשוטות עולות כסף — הפסד ימי עבודה, אגרות, נסיעות, ולפעמים עורכי דין. להלן אחוז המשיבים שנשאו בכל סוג הוצאה אישית בקשר לבעיה.
בדיעבד — מה היו עושים אחרת אילו יכלו? לרוב זה 'להשיג עזרה מוקדם יותר' או 'לפעול נחרצות יותר'.
מה אנשים חושבים על היכולת שלהם להתמודד עם בעיות משפטיות? האם הם מכירים איפה להשיג עזרה בחינם? האם הם מרגישים בנוח בעולם הדיגיטלי?
שש אמירות שמודדות תחושת מסוגלות כללית להתמודד עם אתגרים. הגרף מציג את שיעור המסכימים (מידה רבה או בינונית).
עד כמה אנשים בטוחים ביכולתם להשיג תוצאה הוגנת במחלוקת מול רשות ציבורית או מול מעסיק. סולם 1–4 (4 = מאוד בטוח).
המערכת המשפטית-מנהלית הולכת ונעשית דיגיטלית. מה חלק מהאוכלוסייה מצליח לבצע את המשימות הבסיסיות באופן עצמאי?
מעבר להתנסויות הספציפיות — איך הציבור תופס את מערכת המשפט בכללותה? האם היא נגישה? הוגנת? במחיר סביר?
2,032 משיבים ענו על שורת אמירות. הגרף מציג את שיעור המסכימים (בכל דרגה).
לצד ההתמודדות עם בעיות, יש גם הכנות יזומות: צוואה, ייפוי כוח, הסכם ממון. מי מכין אותם? ולמה בחלק מהמקרים מעדיפים לא להיעזר בעורך דין?
מתוך 2,032 משיבים, רובם לא ערכו מסמכים משפטיים חשובים כמו צוואה או ייפוי כוח. הגרף מראה מה הלכה למעשה נערך — עם עורך דין או בלעדיו — ומה נמצא בתכנון.
מבין 365 משיבים שערכו מסמך בלי עורך דין — אלה הסיבות העיקריות. לא כולן כלכליות.
סקרנו את 2,032 משיבי הסקר בעין סטטיסטית: עבור כל פלח דמוגרפי — מגדר, גיל, מגזר, מחוז, השכלה והכנסה — בדקנו על אילו תוצאות הוא חורג מהממוצע באופן מובהק. 26 התובנות שלהלן הן הפערים שעברו את כל הסיפים.
עבור כל זוג של (פלח דמוגרפי × תוצאה) חישבנו את שיעור התוצאה בתוך הפלח לעומת השיעור בכלל המדגם, וביצענו z-test לחד-שיעור. כדי שתובנה תיכלל כאן, היא חייבת לעמוד בכל אלה:
חשוב: קורלציה אינה סיבתיות. התובנות חושפות דפוסים, לא הסברים — לעיתים פלח חורג בגלל מבנה שונה של חיים, גישה שונה למוסדות, או גורמים אחרים שלא נמדדו בסקר.
כ-65% מהציבור נתקלו בבעיה משפטית בשלוש השנים האחרונות, אבל הסיכוי להיתקל בבעיה מסוג מסוים אינו מתחלק בשווה. הנה הפלחים שבולטים בסיכון מוגבר (או נמוך) מהממוצע.
11.2% התמודדו עם בעיה בנושא מקום העבודה
21.1% התמודדו עם בעיה בנושא חובות והוצאה לפועל
33.5% התמודדו עם בעיה בנושא נזקים, תאונות ופגיעות
20.1% התמודדו עם בעיה בנושא צרכנות ושירותים
5.9% התמודדו עם בעיה בנושא חובות והוצאה לפועל
7.6% התמודדו עם בעיה בנושא משפחה (גירושין, ירושות, אפוטרופסות)
13.6% התמודדו עם בעיה בנושא נזקים, תאונות ופגיעות
3.3% התמודדו עם בעיה בנושא אזרחות והגירה
13.9% התמודדו עם בעיה בנושא אזרחות והגירה
ניסיון לפנות לעזרה לא תמיד מתורגם לסיוע ממשי. מי הם אלה שכאשר הם פונים — הם מצליחים?
68.0% הצליחו לקבל סיוע בפועל
43.1% הצליחו לקבל סיוע בפועל
49.7% הצליחו לקבל סיוע בפועל
ייצוג משפטי הוא משאב יקר. הפנייה לעורך דין כשמתעוררת בעיה אינה מתחלקת באופן שווה.
40.8% פנו לעורך דין
17.1% פנו לעורך דין
16.9% פנו לעורך דין
שני המדדים המרכזיים לסיום מוצלח של בעיה משפטית: האם היא נפתרה, והאם התוצאה נחווית כהוגנת. שני המדדים מתחלקים באופן לא שווה בין פלחי האוכלוסייה.
31.4% חוו את התוצאה כהוגנת
32.3% הצליחו לפתור את הבעיה
31.3% הצליחו לפתור את הבעיה
31.2% הצליחו לפתור את הבעיה
מסוגלות עצמית להתמודד עם בעיות, ואוריינות דיגיטלית לבצע פעולות מקוונות מול הרשויות — שני מדדים שמנבאים את היכולת לנווט במערכת.
7.5% הפגינו מסוגלות עצמית גבוהה
13.6% הפגינו מסוגלות עצמית גבוהה
13.6% הפגינו מסוגלות עצמית גבוהה
40.8% הפגינו אוריינות דיגיטלית גבוהה
81.2% הפגינו אוריינות דיגיטלית גבוהה
43.2% הפגינו אוריינות דיגיטלית גבוהה
43.5% הפגינו אוריינות דיגיטלית גבוהה
הפרק הקודם הראה תובנות שעורכת בחרה. כאן את/ה בוחר/ת את השאלה: איזה פלח אוכלוסייה הכי נתקל בבעיית עבודה? מי מרבה לפנות לעו״ד? למי הסיכוי הכי טוב לפתור בעיה? בחרי תוצאה — והאפליקציה תחשב בזמן אמת איזה פלחים דמוגרפיים חורגים ממנה.
עבור כל תוצאה שתבחרי, מחושב שיעור הביצוע בכלל המדגם הרלוונטי (baseline) ושיעורו בכל פלח דמוגרפי. מציגים רק פלחים עם N≥30. הדירוג הוא לפי גודל הסטייה הסטטיסטית (z-score):
אזהרת cherry-picking: כשבוחנים הרבה תוצאות וצירופים, סביר שחלק מהממצאים יראו "מעניינים" אבל יהיו רעש סטטיסטי. ככל שמובהקות גבוהה יותר ו-N גדול יותר, סביר יותר שמדובר בדפוס אמיתי. גם אז — קורלציה אינה סיבתיות.
החקירה כאן מתעלמת מהפילטר הדמוגרפי הגלובלי ותמיד נגד כלל המדגם.
מי בולט מעל הממוצע (↑) ומי מתחתיו (↓) בתוצאה שבחרת?